בתזמון כמעט מושלם
התחברו להם מוצאי טו באב עם ערב היומולדת שלי. ובדקות האלה של חשבון הנפש נשאלה השאלה-האם אני מסוגלת לאהוב את עצמי כמו ש.
הנה כמה דוגמאות
מהמשחק:
למשל כמו שאני
אוהבת את בעלי (בספק. הוא תמיד נראה לי בן אדם הרבה יותר טוב ממני)
למשל כמו שאני אוהבת
את הבת שלי (התחרות קשה. אבל עור הפנים שלה והBMI
שהצירוף שלהם יחד הוא יותר ממושלם מנצחים בנוק אאוט)
למשל כמו שאני אוהבת נעליים (עדיף בשביל עצמי שאני
לא אענה על זה).
ואם בנעליים
עסקינן. גיליתי שלבת שלי ולי יש אהבות דומות. אגב, יש הטוענים שגם הריצה שלנו דומה
אבל נעזוב את זה כרגע בצד.
הבת שלי למשל אוהבת
לאכול קטשופ עם האצבע
הבת שלי אוהבת
לבהות באצבעות הרגליים שלה
ובאופן לא מפתיע הבת שלי אוהבת מאוד נעליים.
בעולם דמיוני מקביל
אלו זוגות הנעליים שהייתי קונה לה:
 |
| שת"פ בין ויויאן וסטווד למליסה |
 |
| פראדה. כי כל נסיכה חייבת |
 |
| טומס מנצנצות |
***************************************************************************
בעולם האמיתי אלו הזוגות שהיא פיתחה איתם ידידות קרובה
 |
| סנדלי הלו קיטי היישר מנקסט בלונדון |
 |
| סנדלי צעד שני מעולים מנמרוד (יש שם אחד פלוס אחד עכשיו) |
 |
| סנדלים מחנות פבלוסקי . נעליים היסטריות לילדים |
 |
| אדידס. כי יש דברים שאבות לא מסוגלים לוותר עליהם |
 |
| סנדל בריכה מחנות ששווה לכם להכיר פיקאשו |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה