הופ הופ טרללה, נעמי גדלה בשנה. כלומר זו השנה שהיתה לה בסך הכל לגדול (למרות שלדעתי אפשר גם להוסיף את תשעת החודשים בהם היא קיבלה מנוי חינם לבריכת תמר).
לפני כמה שבועות עשינו הליכה בפארק הירקון וראינו מרחוק איזה מיני ג'ימבורי עם מלא מתנפחים ומערכת שמע ומיליון ילדים שרצים מסביב. לפי הגודל האקסטרה סמול שלהם הם לא נראו לי בני יותר משלוש או ארבע, אבל ההפקה שהיתה שם יכולה לקבל לפחות חצי וי מניקול ראידמן. כן, ימי ההולדת, כולם כבר יודעים, הפכו לפרומו אחד ארוך לפני הבתמצווש , כשלא מעט הורים נופלים לפח הזה ומנסים להמציא את הגלגל תמורת למעלה מאלף שקלים.
אבל נעמי כאמור רק בת שנה והמרחק עד לאזורים האלו נראה לי באמת כמו המירוץ למיליון כרגע. בינתיים אני מתאמנת בלאפות לה עוגה לכבוד החגיגות (מחר, למי שמתעניין) שעורכת לה המטפלת כרמלה האחת והיחידה.
 |
| ככה למשל העוגה שלי לא תראה |
בכלל, אם תשאלו אותי, אני חושבת שלכבוד יום ההולדת של נעמי מי שצריכה לקבל מתנות זו לגמרי אני. להלן הסיבות המוצדקות לגמרי:
- אני סחבתי אותה תשעה חודשים ואחר כך נלחמתי קרוב לשנה במשקל העודף
- אני סבלתי חמש שעות של צירים כתוצאה מהזריקה הבלתי נסבלת הזו שאני מכנה אותה פיצוצים
- אני סבלתי מנשירת שיער, מדימומים, מכאבי תפרים וכמובן ממצבי רוח מטורפים
לפיכך, הנה רשימת המתנות המעודכנת:
עגילי לב של טיפאניס. כי הם פשוט מקסימים
מזוודה חדשה שבתוכה יחכה לי כרטיס טיסה
מטריה מעוצבת. כדי שהגשם לא יבאס אותי
נרתיק חדש לכרטיסי הביקור שלי, כמו זה ממהדורת הולנטיין של לואי ויטון
זר של נוריות שתמיד משמח אותי
ובכל זאת, כי גם לנעמי מגיע יחס..השיר שעושה לי מצב רוח בזכותה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה