כן בלי בתי

שלום, אני נוסעת.

או ליתר דיוק-ע' נוסע לעבוד, אני מצטרפת אליו ובסיום אנחנו נוסעים לסופשבוע. ולשאלה הבלתי נמנעת אני מצרפת את התשובה האוטומטית: נעמי נשארת בארץ. שלומה נהדר, תודה, ויש לה סבתא ודודה ששמחות לבלות איתה שמונה ימים. אז בבקשה אל תרימו גבות, זה סתם עושה קמטים.

ניסיתי לעשות לעצמי רשימה שאוכל לפרסם אותה ברבים. כזו שתסביר על השלבים, המחשבות והדיונים (ואולי גם תיתן השראה..) שהובילו להחלטה הזו שגוררת את כל התגובות האפשריות, החל מ"סחתיין עליך", דרך "יו איך תתגעגעי אליה" ועד "את משוגעת?". הנה הממצאים הקשים:

1.       ע' היה אמור לנסוע לבלגרד. האמת קור איימים שם.

2.      הנסיעה נדחתה.

3.      במקום זה ביקשו שיסע לגייס עובדים ביעד אקזוטי. שם הרבה יותר חם.

4.      הוא שאל אותי מתי הכי נוח שהוא יטוס.

5.      אמרתי לו שבבגרות בלשון קיבלתי כנראה יותר ממנו, כי הוא התכוון "מתי הכי נוח שאנחנו נטוס".

6.      ע' נחנק לרגע והזכיר לי שמדובר בנסיעה ארוכה.

7.      הבנתי שהוא צודק אז סיכמנו שהוא יטוס לבד. אחרי דקה הנושא נפתח שוב לדיון ואני ניסיתי לחשוב מחוץ לקופסה.

8.      ציינתי שאני יכולה להצטרף אליו יומיים מאוחר יותר.

9.      את החיוך שנמרח על פניו היה קשה להסתיר. שוב הוא הבין שהוא עשה את עסקת חייו כשהתחתן איתי.

10.  כיוון שנעמי עדיין לא יודעת לעשות בייביסיטר לעצמה, בדקנו אם נוכל לקבל עזרה. קבלנו תשובה חיובית.

11.  אחרי שבוע בדקנו אם אפשר להגדיל בשקל תשעים את מכסת הלילות. כי אם כבר נוסעים, אז בואו נעשה את זה כמו שצריך . נעמי ממילא תלך לפסיכולוגית, אז מה זה עוד יומיים במירוץ הגדול של החיים?

ולכבוד שבת, ובעיקר לכבוד הנסיעה שלי, שיר ממש לא קשור אבל שמצליח לעשות לי את זה כל פעם מחדש

רגע פרטי

אפתח בוידוי. במקצוע שלי אפשר לדבר עם קולגה שנים ומעולם לא להתראות. לרוב מדובר באנשי יחסי ציבור ששולחים הצעות יום יומיות, מזמינים אותך להתחכך בהשקות או סתם רוצים לדרוש בשלומך. כלומר לא סתם. אבל זה כבר נושא אחר לדיון.

בקיצור לפני שבועיים הזדמן לי להגיע לפריזנטציית קולקציית הקיץ של חברת H&M. ולמה הזדמן לי? כי אני ממעטת ללכת להשקות ומנסה לתעדף אותן עד כמה שאפשר. כשאת הופכת לאמא ובשעה 16:00 את צריכה להתארגן לתזוזה לכיוון המטפלת, חזרה בשעה 12:00 מפריזנטציה שמשאירה בדיוק ארבע שעות ברוטו לעבודה היא סוג של מחדל. בכל מקרה, באותה פרזנטציה פגשתי את אשת יחסי הציבור של המותג עמה לא התראתי מעולם וראיתי על על פניה את ההלם. כששאלתי אותה מה קרה היא סיפרה לי שהיא דמיינה אותי אחרת לגמרי: שהשיער שלי ארוך וחלק , שאני די שמנה ושאני לא כל כך מטופחת.

                              אז ככה נראית אמא עובדת היום? 

"את אמא, ואף פעם אין לך זמן אז ברור שזו התדמית שהיתה לי", היא אמרה קצת מתנצלת, ואני התפוצצתי מצחוק. הייתי כל כך מבסוטית שמציאות מבחינתה אני תמר משודרגת ובעיקר שמחתי שהיא חושבת שאני לא שמנה. כי בראש שלי אני די שמנה, כמו שהייתי פעם, וכשאני מסתכלת בראי (וזה לא קורה הרבה פעמים במהלך היום) לא פעם אני מכפילה את הבטן שלי פי שבע ואת המותניים פי שבע מאות. בסיום המפגש עשיתי יחסי ציבור לא רעים לבלוג. הזמנתי אותה להיכנס אליו וקיוויתי בקול רם שאולי אחרי זה היא טיפה תשנה את דעתה הויזואלית על אימהות. נשמה טהורה שכמותי.  

ואפרופו אימהות מטופחות. לפני מספר חודשים פגשתי לצורך ראיון את אנג'לה לינדוול, אחת מהדוגמניות ההורסות שקיימות, שוחרת סביבה גדולה ומנחת "פרוייקט מסלול אולסטארס" בטלויזיה האמריקאית. הבחורה, שצעירה ממני בשלוש שנים ומגדלת שני ילדים אי שם בערבות לוס אנג'לס הסבירה לי את החוק הפשוט שכל אמא צריכה לאמץ כדי לטפח את עצמה ובעיקר את הנפש שלה: לא לפחד לפזר מטלות ולהנות מכמה שעות חופש לעצמך בלבד לפחות פעמיים בשבוע. ועל זה אני אומרת-אמן!

ואחת קטנה לפני סיום- קולקציית האביב של H&M  לא רעה בכלל. מצאתי כמה פריטים שנפשי די חושקת בהם כמו גטקעס מקולקציית דיויד בקהאם ושני זוגות נעליים מרטיטי לב. וזה עוד לפני שעמדתי בתור כאחת האדם לקולקציית הקפסולה של מארני, אחד מהמותגים האהובים עלי ביקום.

אז אם אתן לוקחות לעצמכן שעתיים של חופש השבוע, הנה כמה מהדברים שכדאי לכן לעשות:

להריח את הבושם החדש PURE DKNY , שאנג'לה היא הפרזנטורית שלו וחלק מהכנסותיו הן תרומה למען איכות הסביבה

להוציא 30 שקל ולרוץ להתקלח עם אחד מספוגי הרחצה של Body Shop שבמגע עם מים מוציאים סבון בניחוח הורס מתוכם. פינוק אמיתי

לשטוף את העיניים בחנות של H&M הקרובה לביתכן. בטח תמצאו שם משהו כתום שעושה שמח

להקשיב לשיר הזה ולמלמל לעצמכן  "אין. אין כמו סינדי לאופר"